Relevant

A Joomla! Template for the Rest of Us

על רפואה פונקציונאלית

 

רפואה פונקציונאלית - גישה הוליסטית מדעית


הרצאה שניתנה ע"י ד"ר עדיאל תל-אורן ב- 2.1.11 בערד

מדוע וכיצד התפתחה הרפואה הפונקציונאלית?
על איזה פערים ברפואה הממסדית מגשרת הרפואה הפונקציונאלית?
האם כשהרופא הממסדי אומר לך שאתה בריא, אתה באמת בריא?
האם מחלות כרוניות חשוכות מרפא הן תמיד כרוניות וחשוכות מרפא?
האם השימוש הכרוני בתרופות במרשם הוא חלק מהסיבות למחלות הכרוניות?
האם ניתן באמצעים מדעיים לאבחן ולטפל בגורמים למחלות במקום להתמקד בסימפטומים וסמנים?
האם לרופא הממסדי הממוצע ישנם הכלים, החינוך והזמן הנחוצים כדי להתייחס ביעילות לשמירה על בריאות ולמניעת מחלות?

 

 

הקדמה לשומעי ההרצאה:

כולכם כאן בגלל הבריאות שכל כך חשובה לכם. קודם נגדיר מהי הבריאות. כשאתם מבקרים אצל רופא ממסדי מהשורה הוא בדרך כלל מגדיר בריאות בתור חוסר של חולי או כמחסור בסימפטומים שאותם הוא יכול להגדיר כמחלה. כלומר הרפואה האלופתית, הממסדית, בדרך כלל מגדירה את הבריאות על דרך השלילה, באמצעות הסיסמה- "אם אין סימפטומים אין מחלה". לעומת זאת, עוד בשנות החמישים המוקדמות הגדיר ארגון הבריאות העולמי את הבריאות באופן שונה לגמרי, באופן פוזיטיבי-חיובי. הבריאות היא:" 100% emotional, social and physical well-being" כלומר תחושה של מאה אחוז הרגשה טובה, גם מבחינה פיזית, רגשית, וגם חברתית. זוהי הגדרה מהפכנית בשביל שנות החמישים של המאה הקודמת ולמרבה הצער, עד היום מתעלמים ממנה ברפואה הממסדית.

אנחנו ברפואה הפונקציונאלית רוצים לעזור לאנשים להגדיר את הבריאות באופן מדויק יותר כדי שידעו למה הם רוצים לשאוף. איננו אומרים שכל אחד יוכל להגיע לבריאות שלמה, אבל אם אנחנו יודעים איפה היעד, מהי המטרה - הסיכוי יותר טוב שנתקרב אליה, מאשר פשוט לחכות שיהיו סימפטומים. מדוע זה חשוב? כי הבריאות הולכת לאיבוד בהדרגה, בדרך כלל. אין אף אדם שהוא בריא, ושוב בריא, ושוב בריא - ופתאום חולה. אנחנו בדרך כלל מתחילים עם מצב של בריאות ובהדרגה מאבדים את בריאותנו ומגיעים למצב של חולי. ההדרגה הזאת היא חשובה, כי אז יש לנו יכולת לבדוק גורמים למחלה או גורמים לסטייה מהבריאות, ולטפל בהם בהדרגה כדי לחזור למצב בריאותי יותר גבוה - במקום לחכות עד שהסימפטומים יהפכו להיות פתולוגיים קיצוניים.

מדובר פה במדע , מדע הוליסטי, או שילוב בין כל האלמנטים המדעיים הידועים כיום והגישה ההוליסטית. אין זה מדעי להתייחס לסימפטום כאל דבר המצדיק תרופה מלאכותית או חומר סינתטי מבודד וטהור, במיוחד כשאנחנו יודעים שלכל סימפטום ישנם לפחות עשרה גורמים אפשריים, ולכל גורם למחלה, לדוגמה הרעלת כספית - יש מספר רב מאוד של סימפטומים אפשריים. כלומר הגישה הליניארית שאומרת: יש סימפטום, ולסימפטום יש מוצר סינתטי שמדכא אותו היא בהחלט לא מדעית - אבל זה המצב בימינו והרפואה הפונקציונאלית מנסה לשפר זאת.

 

 


JavaScript is disabled!
To display this content, you need a JavaScript capable browser.


עדכון אחרון ב-שני, 26 מרץ 2012 21:18