ההרצאה ניתנה ע"י ד"ר עדיאל תל-אורן בתאריך 24.3.09

לסיכום מפורט של ההרצאה נא לגלול למטה.   להאזנה להרצאה:

Adobe Flash Player not installed or older than 9.0.115!

סיכום מפורט של ההרצאה:

נושא ההרצאה הוא הפרעות שכליות, מוחיות והתנהגותיות אצל ילדים ותינוקות. גם מבוגרים סובלים מהפרעות כאלה, אבל המוח של המבוגרים כבר התפתח ולכן אצלם לא מדובר בתופעות התפתחותיות. התופעות אצל מבוגרים מתבטאות באובדן של זיכרון, ריכוז ויכולת למידה, בבעיות קשב ובעיות בתקשורת, בירידה ב- .I.Q, בערפול מוחי (brain fog) שחושבים בטעות שהוא עייפות, בתחושת ניתוק מהסביבה, וגם בחרדות, דיכאון, נדודי שינה, ודפיקות לב - הפרעות שמבוגרים רבים מתייחסים אליהן כחריגה נורמאלית מהמצב שהיה "בזמנים הטובים" של העבר.

כאשר הפרעות בתפקוד המוח מופיעות אצל תינוקות וילדים קטנים שהמוח שלהם עדיין מתפתח - עלול להיווצר פיגור של מספר שנים בהתפתחות. התופעות מתחילות להתבטא בעיקר בגיל 2-3, כמו לגבי אוטיזם שהוא התופעה החמורה ביותר מבין בעיות ההתפתחות, אבל גם אצל תינוקות שרק נולדו ניתן לראות שינויים קטנים בתפקוד המוח, כתוצאה מאופן התזונה של האם ומרעלים שנחשפה אליהם.

רופאים טוענים שבעיות כמו קשב וריכוז, ואוטיזם - הן אידיופטיות, כלומר אנחנו לא יודעים את הסיבה להן. טענה כזאת מאפשרת מתן תרופות רעילות במרשם לצורך דיכוי סימפטומים. ריטלין לדוגמה, גורם לסוכרת ילדים, לסטימולציה במוח, לרעילות בכבד, ולמוות של מאות אנשים בארה"ב כל שנה על רקע התקפי לב.

ריטלין הוא סם ממריץ, כמו קפאין, אמפטמין וסמי רחוב. מובן שאם לוקחים סם ממריץ כזה יהיה שיפור ביכולת הלמידה - אבל אין לכך כל קשר עם הגורמים לבעיה. בתי הספר בארה"ב מקבלים מענק של 12,500$ לשנה עבור כל ילד שמקבל ריטלין, ולכן יש להם תמריץ לאבחן ולתת ריטלין לכמה שיותר ילדים. האבחונים מבוססים על ספר האבחונים הפסיכיאטרי, שכמות האבחונים שבו עלתה באלפי אחוזים במשך כ- 30-40 שנה. לאבחונים אין כל אישוש מדעי אובייקטיבי.

ואולי מדובר רק בילד שובב שאכל ממתקים מלאי סוכר לבן ממכונות החטיפים שבביה"ס (עוד מקור הכנסה לבתי הספר...) שבהן חטיפים ומשקאות קלים שמכילים זרחן, סוכרים, פרוקטוזות, וחומרים מלאכותיים. אמנם הילדים מקבלים הרבה קלוריות, אבל הם סובלים מתת-תזונה קשה שנגרמת מצריכה מרובה של מזון מעובד, מזוקק, ו "ריק".

מצד אחד אנו מעמיסים על מערכת החיסון כמות גדולה של חומרים מלאכותיים, ומצד שני מונעים ממנה את הויטמינים, המינרלים, הפיטוכימיקלים, והחומרים המזינים האחרים הדרושים לה לצורך פעולתה. כתוצאה, מערכת החיסון אינה מתפקדת כראוי. השילוב בין מערכת חיסון ירודה ותזונה לקויה מוביל לזיהומים ולדלקות - שהטיפול השגרתי בהם הוא באנטיביוטיקה.

מחקרים מוכיחים שהגורם מספר 1 להופעה חוזרת של דלקת אוזניים הוא טיפול באנטיביוטיקה. בארצות מסוימות נאסר על פי חוק לתת לילדים אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת אוזניים. תוצאות נוספות של טיפול באנטיביוטיקה הן ירידה ב- .I.Q, ירידה בתפקוד הכבד, הפרת האיזון בין חלקי מערכת החיסון ופגיעה ביעילותה, והפרת האיזון האקולוגי הפנימי במערכת העיכול.

הטיפול באנטיביוטיקה גורם לדיסביוזה (חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים במעיים) - לירידה במספר החיידקים "הטובים" במעיים ולצמיחת יתר של חיידקים לא-ידידותיים כמו קלוסטרידיום (clostridium), עובשים, ופטריות כמו קנדידה, המפרישים כמות גדולה של רעלים הפוגעים בתפקוד הגוף והמוח.

רעלים המופרשים ע"י חיידקים לא ידידותיים, עובשים ופטריות, גורמים נזק לתאי הריריות של ריפוד המעי ומובילים להתפתחות תסמונת המעי הדליף, הנפוצה מאוד בעולם המערבי. החדירות המוגברת של דפנות המעי הדליף מאפשרת לרעלים ולחומרים שהיו אמורים להישאר במעי - להגיע למחזור הדם ולגרום לפגיעה במערכת החיסון ובתפקוד המוח. בנוסף, בשל הפגיעה ביכולת הספיגה של תאי הריריות - חומרי מזון חשובים וחיוניים אינם יכולים להגיע לזרם הדם.

השילוב של מערכת חיסון ירודה ותת-תזונה מוביל למעגל קסמים של דלקות וזיהומים שמטופלים שוב באנטיביוטיקה - אשר מגבירה את חוסר האיזון במעיים - שמחמיר עוד יותר את מצב המעי הדליף - שגורם לפגיעה במערכת החיסון, לדלקות וזיהומים - המטופלים שוב באנטיביוטיקה.

אנטיביוטיקה היא רק אלמנט אחד מתוך הגורמים לבעיות התפתחותיות, אך מחקרים מראים שקיים יחס ישר בין כמות האנטיביוטיקה שניתנה לילד לבין בעיות לימוד, קשב, ריכוז ואוטיזם.

לגבי האוטיזם, מדובר למעשה במגיפה: בשנות ה-80 המוקדמות, אחד מתוך עשרת אלפים ילדים לקה באוטיזם, ועכשיו ב- 2009 אחד מתוך 150 ילדים לוקה באוטיזם. נכון שאצל אוטיסטים יש נטיות גנטיות שגרמו להם ללקות במחלה, אבל העלייה בשכיחות המחלה בתוך 29 שנה, מ- 1:10,000 עד ל- 1:150 מצביעה על כך שהיה שינוי בסביבה ובמזון, שהשפיע על כל מערכות הגוף ועל התבטאות הנטיות הגנטיות, שהן עצמן לא השתנו.

מומחים מסויימים טוענים שהאבחון השתפר, נעשה יותר מדויק ולכן אנחנו מגלים עכשיו יותר אנשים שחולים באוטיזם - אך טענה זו אינה נתמכת באישוש מדעי כלשהו. מה שכן הוכח הוא שהסביבה השתנתה, והוכח שאלמנטים רעילים ספציפיים עלו ברמה, גם בסביבה וגם בתוך המוח של התינוקות והמבוגרים שסובלים ממחלות מוחיות, שכליות והתפתחותיות.

בדיקת השתן OAT בוחנת 65 חומצות אורגניות בשתן, שמצביעות על בעיות בריאות שונות ומגוונות. בבדיקות השתן של אוטיסטים וילדים עם בעיות קשב, ואצל מבוגרים הסובלים מבעיות ניווניות ושכליות כמו עייפות כרונית, פיברומיאלגיה, אלצהיימר ופרקינסון - אנו מוצאים רמות גבוהות של 3-4 רעלים - חומצה טרטרית, ארבינוז, חומצה ציטרומאלית, נגזרות של טירוזין, ורעלים נוספים, שמופרשים ע"י חיידקים לא ידידותיים ופטריות במעיים. צמיחת יתר של גורמים שליליים אלה גורמת להפרשת כמות גדולה של רעלים, שמגיעים לזרם הדם דרך המעי הדליף ופוגעים בתפקוד הגוף והמוח.

חומצה טרטרית נמצאת בריכוז גבוה מאוד אצל ילדים אוטיסטים ואצל ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. החומצה הטרטרית מתחרה עם החומצה המאלית הדומה לה מאד במבנה. לחומצה מאלית יש תפקיד חשוב במעגל קרבס, שעוזר לייצר את רוב האנרגיה המופקת מהסוכר גלוקוזה. הגוף מתבלבל בין החומצות הדומות ולכן הוא לא מייצר מספיק חומצה מאלית. כאשר יש מחסור בחומצה מאלית נפגעת הפעולה של מעגל קרבס, ונוצר מחסור באנרגיה - הפוגע בראש ובראשונה במוח, שהוא צרכן הגלוקוזה והאנרגיה הגדול ביותר בגוף.

למעגל קרבס יש תפקיד חשוב בייצור של הסוכר גלוקוזה (בכיוון ההפוך), מחומצות אמינו ושומנים, בתהליך שנקרא Gluconeogenesis, המתרחש כאשר יש ירידה ברמת הסוכר בדם. המוח זקוק לגלוקוזה כדי לתפקד. אנו מייצרים גלוקוזה בעקבות 'צום' קצר יחסית, וגם בעקבות עליה חדה ברמת האינסולין בדם, המביאה לרמה נמוכה מדי של גלוקוזה (היפוגליקמיה hypoglycemia). התחרות של החומצה הטרטרית בחומצה המאלית מובילה למחסור בחומצה מאלית שהיא מרכיב חשוב במעגל קרבס. כתוצאה מכך נפגע תהליך ה- Gluconeogenesis ואנחנו לא מייצרים את סוכר הגלוקוזה ברמה המספיקה לתפקוד תקין של המוח. כמעט אצל כל הסובלים מבעיות קשב, לימוד, התפתחות, ואוטיזם - יש רמות נמוכות של סוכר בדם לתקופות ארוכות יחסית, וזוהי סיבה נוספת למחסור באנרגיה במוח.

הפטריות במעיים מפרישות רעל נוסף, אלכוהול שנקרא ארביטול (Arabitol). הארביטול עובר המרה בכבד לסוג של סוכר שנקרא ארבינוז (Arabinose), שממנו לא ניתן להפיק אנרגיה. נוכחות הארבינוז בזרם הדם מובילה לייצור מופחת של סוכר בגוף ואנחנו מגיעים למצב של היפוגליקמיה - מחסור בסוכר שפוגע בתפקוד המוח. כדי לפצות על רמת הסוכר הנמוכה בדם אנו נוטים לאכול מזון קלוקל שמכיל קמח לבן או סוכר לבן, מזון מעובד ומזוקק שגורם לעלייה מהירה וחדה של גלוקוזה בדם. לזמן קצר אנחנו מרגישים טוב, אבל אז רמת האינסולין עולה בצורה חדה וגורמת לירידה בסוכר, שאנחנו מפצים עליה שוב באכילת מזון קלוקל... נוצר מעגל קסמים; אנחנו עולים ומיד יורדים ברמת הסוכר. המוח לא מתפקד כמו שצריך, ובמקרים קיצוניים - נוצרות בעיות התפתחות.

כאשר הארבינוז מגיע למוח הוא מתחבר עם החומצות ארגינין וליזין למולקולה מעגלית שנקראת פנטוזידין. הפנטוזידין סוגר את החלקים בארגינין וליזין, שעליהם פועלים ביוטין ו- B6, וכך הפנטוזידין אינו מאפשר לגוף ולמוח להשתמש בביוטין וב- B6, מה שגורם למחסור לכאורה בויטמינים אלה, הקשורים להפקת האנרגיה בתא ולתפקוד מערכת העצבים.

הפנטוזידין גם אינו מאפשר לגוף להשתמש בחומצה אלפא-ליפואית. חומצה אלפא-ליפואית היא החומצה האנטי-אוקסידנטית היחידה שמסוגלת לעבור את המחסום בין מחזור הדם לבין המוח (Blood-brain barrier - (BBB. החומצה מגינה על המוח מפני נזקים של רדיקלים חופשיים (חומרים לא יציבים ש"חוטפים" אלקטרונים ממולקולות אחרות וגורמים נזק לתאים ולמעטפת התאים). להרבה אנשים יש מחסור באנטי-אוקסידנטים במוח וכדאי לקחת תוסף מזון של חומצה אלפא-ליפואית.

הקלוסטרידיום הוא מהחיידקים האנאירוביים (שאינם זקוקים לחמצן) במעי, שמפרישים רעלים. חילוף החומרים של הקלוסטרידיום שונה מאוד מחילוף החומרים האירובי שלנו ולכן לרעלים שלו יש השפעה מאוד חזקה על המוח. חלק מהרעלים של הקלוסטרידיום נחשבים לנגזרות של החומצה האמינית טירוזין, שהיא חומר מוצא להרבה מוליכים עצביים. עודף נגזרות של טירוזין משפיע לרעה על המוליכים העצביים (נוירו-טרנסמיטרים) במוח, הקשורים לכל תהליכי החשיבה.

אנחנו מקבלים גם רעלים מהסביבה:

קל מאוד לקבל עופרת מהסביבה, ולא רק דרך צבע ישן. בצינורות המים יש חיבורים ישנים שעשויים עופרת, והיא מגיעה למי השתייה. כאשר אנחנו פותחים את הברז, המים הראשונים שיוצאים מתוכו הם בעלי תכולה גבוהה יותר של עופרת כי הם נחו ליד החיבורים. לעופרת יש נטיה להצטבר במח העצמות, שם היא גורמת לפגיעה בייצור תאי הדם הלבנים, וכתוצאה מכך לפגיעה במערכת החיסון. בנוסף היא גם גורמת לפגיעה בייצור תאי הדם האדומים ולאנמיה. הרעלת עופרת עלולה להוביל לירידה ב - .I.Q ולפיגור שכלי.

אין למעשה רמה מותרת לגבי כספית או מתכות כבדות, מפני שכאשר שתי מתכות כבדות נמצאות יחד, גם בכמות קטנה, הן מגיבות הדדית בצורה של סינרגיזם - כל אחת מהן פועלת ברמה של פי 2 או פי 10 (ואפילו עד פי 1,000) בהשוואה לפעילותן כשהן נמצאות לחוד. לדוגמה, הכספית יכולה לגרום לנטרול של אנזימים שחשובים לסילוק רעלים, ואז רעל אחר, כגון עופרת, אפילו בכמות קטנטנה, עלול להשפיע בצורה מאוד חזקה בהשוואה להשפעתו ללא נוכחות כספית.

הכספית קושרת את הזרוע הגופרתית של אנזימים מסוגים שונים - הקשורים בבנייה, בניקוי רעלים ובתפקוד המוח, ופוגעת בתפקודם. כספית לבדה, גם ללא רעלים אחרים, יכולה לגרום לדיפרסיה, אלצהיימר, דמנציה סנילית, ולבעיות לימוד, קשב והתפתחות - והיא קיימת ברמות גבוהות במוח אצל הסובלים ממחלות אלה.

תימרוסל (Thimerosal ) שמשתמשים בו בזריקות חיסון, הוא חומר משמר שמכיל כ- 50% כספית. ה- FDA וה- CDC - Center for Disease Control לא חישבו את כמות הכספית שתינוק מקבל דרך זריקות חיסון שהלכו ורבו בתוך שנים מועטות; בעבר ניתנו 4-6 זריקות חיסון לילדים ותינוקות - והיום ילד מקבל 35 זריקות כאלה עד כיתה א'. כלומר הוא מקבל כמות של פי 40-200 מהכמות המקסימאלית שאושרה לתת למבוגר. והכמות המקסימאלית של כספית שמותר לתת למבוגר גם היא גבוהה מדי עבור התינוק, כי משקל הגוף שלו נמוך, והיעילות של מערכת החיסון ומערכת ההיפטרות מרעלים אצלו היא אפסית. בשנות ה-90 של המאה שעברה הפסיקו להשתמש בתימרוסל ברוב זריקות החיסון, כדי למנוע תביעות. אבל עדיין משתמשים בו בזריקות חיסון מסוימות ובזריקות החיסון השנתיות לשפעת, שניתנות לאוכלוסיה הרגישה של קשישים ותינוקות. ויש עדיין חומרי תמרוקים, בושם ותרופות שבהם עדיין משתמשים בטימרוסל, כדי למנוע מנגיפים להתפתח בתוך התרופות; כי הכספית הורגת כל דבר... גם את האדם שלוקח את המוצר.

מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין הרמות הגבוהות של כספית לבין בעיות מוחיות, שכליות והתפתחותיות - אבל קיימים גם מחקרים שמומנו ע"י חברות התרופות והם מראים כביכול שאין קשר בין אוטיזם לבין כספית. לדוגמה, מחקר שנעשה בדנמרק בדק האם היתה ירידה במספר הילדים שלקו באוטיזם, בעקבות ההפסקה של מתן חיסונים עם תימרוסל. אולם ההגדרות של אוכלוסיות המחקר של "לפני" ו"אחרי" הפסקת התימרוסל הורחבו והותאמו, כך שהמחקר הראה שכביכול לא היתה ירידה במספר מקרי האוטיזם לאחר הפסקת התימרוסל, ו"הוכח" שאין קורלציה בין רמה גבוהה של כספית - לבין אוטיזם. בניגוד לכך, ד"ר גאייר ובנו ד"ר גאייר בדקו מספר רב של מחקרים והוכיחו שקיים קשר חד משמעי בין טימרוסל לבין אוטיזם.

אבל לגבי אוטיזם, הגורם הוא לא רק טימרוסל אלא שילוב של כמה גורמים. לדוגמה, זריקת החיסון MMR (חזרת, חצבת, אדמת) שהיא זריקת חיסון של וירוס חי, ועל כן היא לא מכילה טימרוסל. אצל ילדים רבים יש רגישות יתר של המערכת החיסונית והם מגיבים לזריקה בצורה שדומה לסמנים של אוטיזם ובעיות התפתחות אחרות.

בימינו קיים עומס רב על מערכת החיסון, מהסיבות הבאות:

אנו נחשפים לכמות גדולה של רעלים ואלרגנים מהמזון והסביבה.

אנו צורכים רק כ- 25 סוגי מזון כאשר יש בטבע אלפי סוגים. בעקבות החשיפה הרבה לאותו סוג מזון, מערכת החיסון מזהה אותו כחומר זר, אנטיגן - ופועלת כנגדו וכנגד הרקמות שבהם הוא נמצא. בגלל העומס הרב על מערכת החיסון היא נעשית רגישה מדי, ומזהה את חומר המזון כאנטיגן שיש להתקיפו - כבר לאחר חשיפה של 10 פעמים, במקום לאחר 100.

המעי הדליף מאפשר למולקולות יותר ויותר מורכבות לחדור לזרם הדם, ומערכת החיסון תוקפת גם אותן - והעומס עליה גובר עוד יותר.

כתוצאה מהעומס הרב, מערכת החיסון נעשית רגישה מדי והיא מתקיפה את הרקמות והאיברים שלנו. בשילוב עם נטילת תרופות כמו אנטיביוטיקה ונוגדי דיכאון נגרם נזק נוסף למערכת העיכול, הכבד והמוח. הפעילות האוטו-אימונית של מערכת החיסון גורמת לדלקתיות ולהרס תאים במוח, ולעודף רדיקלים חופשיים שגם הם גורמים נזק לתאי המוח. לחומצה האלפא-ליפואית יש תפקיד חשוב במצב של עודף רדיקליים חופשיים במוח, אבל הפנטוזידין, המולקולה שקשורה לארבינוז, מונע מהחומצה האלפא ליפואית לפעול, וההרס והדלקתיות מצטברים.

אצל אוטיסטים ואצל הסובלים מבעיות התפתחות, ומבעיות שכליות ומוחיות - מערכת החיסון מזהה חלקיקים ממערכת העצבים כאנטיגנים, חומרים זרים - ומתקיפה אותם. מחקרים מראים שאצל אוטיסטים, הרמה של נוגדנים מסוג IgG, IgE , ו- IgA גבוהה פי 10 עד 20 מהממוצע, והם מתקיפים את המוח.

בנוסף, כשבודקים אצל אותם ילדים נוגדנים כנגד חלבוני חלב וגלוטן, מגלים רמה גבוהה מאוד של נוגדנים שפועלים בצורה של Cross Reactivity, כלומר במקום שהנוגדנים של מערכת החיסון יפעלו נגד חומרים זרים כמו חלבוני החלב או הגלוטן, הם פועלים נגד המוח שלנו; לדוגמה, כנגד החלבון שבמיאלין העוטף את התאים במערכת העצבים. ואם מעטפת המיאלין נפגעת - מוליכות העצב נפגעת. אבל זה הפיך - אם מפסיקים דברי חלב - הפעילות החיסונית מפסיקה. בהרבה מקרים הורים מדווחים שכאשר הם נותנים לילדים דיאטה נטולת כל מוצרי החלב ונטולת גלוטן - יש שיפור משמעותי בהתנהגות, בתפקוד הקוגניטיבי וביכולת ריכוז ולימוד.

מעבר לכך, יש בעיה בעיכול חלבוני החלב וחלבוני הגלוטן: מערכת העיכול הפגועה שלנו אינה מסוגלת לפרק את החלבונים עד לשלב של חומצות אמינו והם נשארים מעוכלים למחצה, במצב של פפטידים (שרשרות קצרות של חומצות אמינו). כתוצאה מהמעי הדליף, החלבונים המעוכלים למחצה מגיעים לזרם הדם וגורמים לעומס על מערכת החיסון, שמזהה אותם כאנטיגנים, חומרים זרים שצריך לתקוף.

פפטידים אלה, של חלבוני החלב והגלוטן שהגיעו לזרם הדם מתחברים לקולטני אופיום (Opiate receptors) שנמצאים במוח ובכל מערכות הגוף (קולטנים של משככי כאבים/אנדומורפינים המופקים בגוף, המתפקדים כקולטנים גם עבור אופיום ומורפין). בבדיקות של פפטידים בשתן אנו מוצאים פפטידים שנקראים קזיו-מורפינים וגלוטיו-מורפינים, מה שמעיד על כך שפפטידים של חלבוני החלב והגלוטן חדרו לזרם הדם והתחברו לקולטני המורפין והאופיום. לקזיו-מורפינים ולגלוטיו-מורפינים יש השפעה חמורה על המוח: הם פוגעים ב- I.Q., בצלילות המחשבה, ביכולת ללמוד, ובקשב. מהסיבות שפורטו לעיל ומסיבות נוספות, מומלץ להימנע מדברי חלב ומדגנים המכילים גלוטן.

בדיקת הדם לאלרגיות IgG בוחנת 150 סוגי מזון שיכולים לגרום לאלרגיה, מעבר לחלב ולגלוטן. הבדיקה מאפשרת לנו לדעת למה אנחנו רגישים, ומה גורם אצלנו לדלקתיות ולעומס על מערכת החיסון. הבדיקה מומלצת לסובלים מבעיות התפתחות, ומבעיות מוחיות ושכליות. גם מבוגרים עם הפרעות מצב רוח מקבלים מהבדיקה תועלת רבה, וגם מורידים במשקל, כי הדלקת גורמת לצבירת מים ברקמות, בדיוק כפי שהיא גורמת לצבירת מים במוח.

מעבר לזה, יש במוח ובגוף תהליך שנקרא מתילציה (Methylation). המתילציה קשורה לתהליכים רבים המתבצעים במערכות השונות של הגוף, כגון התפקוד המוחי, השכלי, ההגנה על הדנ"א ממוטציות, הורדת הסיכון ללקות בסרטן, נטרול עודף הורמוני סטרס ורעלים אחרים, והגנה על מעטפת התאים, ובמיוחד על מעטפת תאי העצב.

ויטמין B12, יחד עם B6 וחומצה פולית, הם חיוניים לתהליכי המתילציה. כאשר הם נמצאים ברמה נמוכה רמת המתילציה יורדת.

ע"י נטילת חומצה פולית כתוסף מזון ניתן להעלות את רמת המתילציה, אבל אצל כ- 40% מהאנשים יש חולשה גנטית באנזים MTHFR - Methylenetetrahydrofolate Reductase , אשר ממיר את החומצה הפולית למצבה האקטיבי, ולכן יש רמה נמוכה של מתילציה אצל אנשים רבים. לכן מומלץ לקחת חומצה פולית אקטיבית, בעיקר אצל אנשים שהבדיקה הגנטית שלהם מעידה על מחסור ב- MTHFR.

כשיש ירידה במתילציה יש עליה ברמת החומצה האמינית הומוציסטאין, לכן הומוציסטאין הוא סמן חשוב לגבי רמת המתילציה. ההומוציסטאין הוא רעיל כשהוא נמצא ברמות גבוהות; הוא פוגע בדפנות כלי הדם, מעלה את הסיכון לשבץ ולמחלות כלי דם ולב, ופוגע בתפקוד המוח באופן כללי.

לאנשים רבים יש הומוציסטאין גבוה. לפי המעבדות הרגילות, הרמה הנורמאלית של הומוציסטאין בדם היא 14 מיקרומולר; אבל רמה של 14 ואפילו 12 גורמות לנזק מוחי בלתי הפיך. הרמה האופטימלית של הומוציסטאין צריכה להיות פחות מ- 8. חומצה פולית, יחד עם B12 , גורמות להורדה של רמת ההומוציסטאין ע"י מתילציה שלו לחומר פחות מזיק לכלי הדם והלב.

כשחיינו בטבע לא היה צורך בלקיחת תוסף מזון של חומצה פולית, כי היינו מקבלים כמות גדולה של חומצה פולית מעלים ירוקים ומהצומח, והגוף היה מצליח לפצות על המחסור. בטבע גם לא היינו סובלים מהרעלה מצטברת של כמות גדולה של רעלים סביבתיים, ולא היינו זקוקים לרמה כל כך גבוהה של מתילציה, שהיא אחד מהתהליכים החשובים לסילוק רעלים בגוף.

המעבדות הרגילות קובעות שהרמה הנורמאלית של B12 היא מ- pg/mL 150-200 עד ל- 1,000, אבל כדי ש- B12 יהיה אפקטיבי הוא צריך להיות לפחות ברמה של 500-600, ולפעמים גם אנשים עם רמה של 1,000 זקוקים ליותר B12 כי הם יותר חשופים לרעלים סביבתיים ולמתחים רגשיים, או שיש אצלם חולשות גנטיות שגורמות לצריכה עודפת של הויטמין.

אצל אנשים רבים, וגם אצל הרבה אוטיסטים ואצל הסובלים מבעיות התפתחות אחרות - יש מחסור בוויטמין B12. חשוב במיוחד B12 שמחובר לקבוצת מתיל. מומלץ לקחת את תוסף המזון methylated cobalamin - מתיל B12 - המכיל כמות גדולה של קבוצות מתיל. התוסף מחזק את מערכת העצבים ותפקוד המוח - ותוך זמן קצר, אצל אלה שיש להם מחסור תפקודי, הזיכרון, הצלילות וההרגשה הכללית משתפרים, והדיכאון והחרדות משתפרים ולעיתים אף נעלמים.

פעמים רבות בדיקות המעבדה הרגילות אינן מגלות את המחסור ב- B12, ולכן כדאי לנסות לזמן מה את ה- Methyl B12, במינון של לפחות 2,000 מיקרוגרם ליום, ולראות אם יש שיפור. נטילת תוסף זה חשובה במיוחד למבוגרים עם בעיות דיפרסיה, ולילדים עם בעיות קשב, ריכוז ולימוד. גם אם לא בודקים את רמת הויטמין זה לא יגרום נזק, מכיוון שהויטמין מומס במים והוא יכול להיות מופרש במהירות מהגוף, להבדיל מוויטמין A וויטמין D שהם מומסי שומן ויכולים לגרום לנזק בכמות מוגזמת (אבל נדיר מאוד להגיע לרמה כזאת).

בדיקת השתן לחומצות אורגניות OAT מראה גם על עלייה ברמת הורמוני הסטרס אדרנלין, נוראדרנלין ודופאמין. גם ילדים סובלים מסטרס. בתגובה לסטרס, בלוטת יותרת הכליה מפרישה הורמוני סטרס כגון קורטיזול, כדי להכין את הגוף למצב של Fight or Flight. במצב של סטרס רב ומתמשך יותרת הכליה "מתעייפת" מהפרשת-יתר של קורטיזול, והיא מפרישה כמות מעטה מדי של ההורמון DHEA Dehydroepiandrosterone . ה- DHEA דרוש לשמירה על רעננות, על צעירות של הגוף והנפש ועל מערכת חיסון טובה, והוא נמצא תמיד במחסור אצל אנשים עם מחלות כרוניות. כך שהסטרס מתווסף למעגל הקסמים של תזונה קלוקלת ואנטיביוטיקה וגורם לפגיעה נוספת במערכת החיסון. מערכת חיסון ירודה היא סימן היכר אצל הסובלים מבעיות התפתחות, מתפקוד קוגניטיבי לקוי ומבעיות מצבי רוח .

כאשר רמות האדרנלין והנוראדרנלין והדופאמין (הקטכולאמינים) עולות בדם, זה סימן לכך שאנחנו לא מסוגלים להיפטר מהרעלים האלה, וזה בחלקו עניין גנטי. לדוגמה, למי שיש חולשה גנטית בייצור האנזים Catechol-O-methyl transferase יש ירידה ביכולת המתילציה לנטרל עודף של הורמוני סטרס, ועולה הסיכון לפתח מחלות שכליות ומוחיות. ניתן לזהות את החולשה הגנטית באמצעות הבדיקה הגנטית COMT (הבדיקה מבוצעת בארץ במסגרת הבדיקה הדטוקסי-גנומית, לאיתור חולשות גנטיות הקשורות למערכת סילוק הרעלים). חשוב להפחית, במידת האפשר, את רמת הסטרס הנפשי-רגשי, ולעסוק במדיטציה, ביו-פידבק ודמיון מודרך. מומלץ לקחת תוספי מזון ספציפיים כדי להפחית את הפיזיולוגיה של הסטרס בגוף ולהעלות את רמת המתילציה, שהיא נמוכה מדי אצל אנשים רבים.

אנחנו לא יודעים מהי הרגישות הגנטית שלנו, אבל היא מתבטאת כשאנחנו חושפים את עצמנו לתופעות אפי-גנטיות (לחצים סביבתיים שמשפיעים על התבטאות הגנים). החולשות הגנטיות הן כמו פצע, שזורים עליו מלח, ע"י חשיפה התזונה הקלוקלת, הרעלים, והסטרס הנפשי. אם נימנע מהדברים האלה החולשות הגנטיות לא יבואו לידי ביטוי.

יש מספר דברים פשוטים שניתן לעשות כדי לשפר מצב של אוטיזם. לדוגמה:

כאשר יש במערכת העיכול בעיה של ספיגת שומן נוצר מחסור בויטמין A, שהוא מומס שומן. אצל ילדים אוטיסטים רבים יש מחסור בויטמין A, שגורם לפגיעה בקנים ובמדוכים, שהם האיברים הפנימיים של רשתית העין. נוצרת פגיעה בראייה, שהאוטיסטים מפצים עליה במבט מהצד, דרך ה- Phobia Centralis, איזור ברשתית שדרכו אפשר לראות הכי הרבה צבע. אנחנו מפרשים את המבט מהצד כאובדן קשר עין. מתן ויטמין A יכול לשפר את קשר העין אצל חלק מהילדים האוטיסטים.

אצל הרבה אנשים בימינו יש עודף של חומצות שומניות מסוג אומגה-6, ולכן יש להם מחסור יחסי באומגה-3. מומלץ לקחת תוסף של אומגה-3, במיוחד DHA - Docosahexaenoic acid , שהיא חומצה שומנית שהמוח משתמש בה לבנייה ולהגנה. לתינוקות שסובלים מפגיעה מוחית או מבעיות התפתחות מומלץ לקחת את התוסף לזמן מסוים, עד שהתזונה שלהם תשתפר והם ימעיטו בשומנים מסוג אומגה-6 שבאים מזרעים למיניהם, ואז השיפור ביחס בין השומנים יאפשר להפסיק להשתמש בתוספות אלה. הכוונה היא לתוסף DHA שבא מאצות ולא מדגים, שיש בהם כמות גדולה של כספית ושל מתכות כבדות אחרות. ומאצות מיקרוסקופיות (Algae), ולא מאקרוסקופיות.

ויטמין D הוא מומס שומן, והוא נמצא במחסור אצל רוב האוכלוסייה בארץ. ויטמין D נמצא במחסור רב אצל ילדים ומבוגרים רבים שיש להם בעיות התפתחות, בעיות מוחיות, שכליות, ובעיות רגשיות כמו מצבי רוח, דיכאון וחרדות. מתן תוסף של ויטמין D בד"כ משפיע לטובה גם על אנשים שלוקים בדיפרסיה ובבעיות מצב רוח אחרות. כדאי לקחת את התוסף ל-3 חודשים, בכמות של 5,000 יחידות בינלאומיות ליום, כדי לראות אם זה משפיע, כי יש אנשים שאינם מסוגלים לספוג ויטמין D ברמה מספיקה, או שאינם מסוגלים להמיר אותו לצורתו האקטיבית.

תאי העור מייצרים ויטמין D בעקבות חשיפה לשמש, וזהו המקור הטוב ביותר לויטמין. מומלץ לעשות אמבטיות שמש במשך כחצי שעה, 10-15 דקות מכל צד בשעות הצהריים (11:00-14:00). לאחר מכן יש לשהות בצל ולחבוש בגדים עם שרוולים ארוכים, וכובע רחב שוליים. אמבטיות שמש משפיעות לטובה במיוחד על תינוקות, וגם על מבוגרים. הן גורמות לירידת הסיכון לסוכרת, למחלות כלי דם ולב, ולירידת הסיכון ל-20 סוגים שונים של סרטן, וגם הבעיות המוחיות והשכליות נעלמות בהדרגה. עדיף פשוט לבדוק אם תוסף של ויטמין D עוזר להעלאת מצב-הרוח, לפני שפונים לפרוזאק ולסמים אנטי-פסיכוטיים.

לגבי שהייה ממושכת בשמש - שימוש בקרם הגנה נגד השמש גורם לעליית הסיכון למלנומה (סרטן העור) עד פי 10. קרם ההגנה מסנן את הקרינה הפחות מסוכנת של ה- UVB, שנותנת לנו סימני אזהרה (אדמומיות, צריבה) לגבי חשיפה מרובה מדי לשמש. הוא אינו מסנן את הקרינה המסוכנת יותר מסוג UVA. נדמה לנו שאנחנו מוגנים, וללא סימני האזהרה - אנו נשארים זמן ממושך יותר תחת השפעת קרינת ה- UVA המזיקה.

כמעט אצל כל האוטיסטים, וגם אצל אנשים מבוגרים, יש רמה גבוהה מאוד של חומצה אוקסלית. כאשר החומצה האוקסלית נמצאת ברמה גבוהה היא מתגבשת בפרקים וגורמת לכאבים, והקריסטליזציה שלה ברקמות הרכות גורמת לאובדן גמישות. החומצה האוקסלית מתגבשת גם ברקמות המוח וגורמת לפגיעה בתפקודו ולבעיות התפתחות.

הסידן שבמערכת העיכול מתחבר לחומצה אוקסלית ומונע את כניסתה לזרם הדם ולגוף, אבל אצל רוב האנשים לא מקבלים מספיק סידן מהמזון (מהצומח), והחומצה מגיעה לזרם הדם. בגלל שימוש רב בדשנים וניצול יתר של הקרקע אנחנו כבר לא מקבלים מספיק סידן מהצומח. אפשר לשפר את מצב החומצה האוקסלית בגוף ע"י לקיחת תוסף ספציפי של סידן שאינו נספג היטב (כדי שישאר במערכת העיכול), בזמן צריכת מזון המכיל כמות גדולה של חומצה אוקסלית. לדוגמה התוסף Osteocitrate - Calcium Citrate .

בעיות בעיכול ובספיגת שומנים גורמות גם הן לאובדן סידן חופשי במערכת העיכול. השומנים שבמעי צריכים לעבור עיכול והמסה ע"י מיצי מרה, כדי שיוכלו לעבור לזרם הדם. כאשר יש מחסור במיצי מרה השומנים נשארים במעי ומתחברים לסידן בתהליך שנקרא ספוניפיקציה, יצירת סבון. כתוצאה מכך, הסידן אינו חופשי ללכוד את החומצה האוקסלית ולהשאירה במערכת העיכול, והיא מגיעה אל זרם הדם.

הגוף מפיק מיצי מרה (Taurocholic acid) מכולסטרול ומהחומצה האמינית טאורין. כאשר יש מחסור בכולסטרול יש פחות מיצי מרה, ואז השומנים נשארים במערכת העיכול ולא מגיעים לזרם הדם. השומנים נחוצים לייצור כולסטרול בכבד, כך שכתוצאה ממחסור בכולסטרול נוצר מחסור נוסף בכולסטרול, ושוב יש מעגל קסמים שלילי.

הכולסטרול חשוב ביותר ליצירת סוגים שונים של אנזימים, ויטמינים והורמונים. הוא מאפשר את הייצור של ויטמין D שמשפיע על בריאות מערכות העיכול, העצבים, חילוף החומרים, ועוד. כולסטרול קשור גם לייצור של הורמונים סטרואידיים, כולל הורמוני מין וסטרס. אצל תינוקות אוטיסטים אפשר למצוא עודף טסטוסטרון בגלל שינויים באנזימים שמפרקים הורמונים סטרואידיים.

אצל ילדים אוטיסטיים, אצל הסובלים מבעיות התפתחות, ואצל מבוגרים הסובלים מבעיות מצב-רוח - אנו מוצאים מחסור רב בכולסטרול, וכדאי לתת כולסטרול כתוסף מזון. כולסטרול אידיאלי צריך להיות מעל 160 מ"ג / דצ"ל. בין 140-160 אחוז התמותה גבוה ב- 10%, בהשוואה ל- 160-190.

מחסור בכולסטרול נגרם גם כתוצאה ממחסור בחומצת האמינו טאורין, הקשורה בהפקת מיצי מרה. טאורין נמצא בעיקר בקטניות - עדיף מונבטות אבל גם במבושלות, ובדגנים (עדיף ללא גלוטן). בטבע לא היינו צריכים הרבה טאורין כי בטבע אין הרבה שומן, ברוב הצמחים יש עד כ- 10% שומן. היום אנחנו חייבים לקבל כמות גדולה יותר של טאורין לצורך ייצור מיצי מרה, לעיכול הכמות המוגברת של השומנים שאנחנו זקוקים להם לצורך מערכת חיסון תקינה ולמערכת טיהור רעלים תקינה.

גם בבשר יש טאורין, אבל בבשר יש גם הרבה רעלים - כימיקלים, הורמונים, סטרואידים. בשר וחלב מכילים חומצה ארכידונית, שהיא חומצה שומנית שגורמת לדלקתיות ולקושי להיפטר מחומצה אוקסלית.

לא רצוי להרעיל את הכבד בתרופות כדי להילחם בכולסטרול. הכולסטרול הוא סמן לא אמין לגבי מצב כלי הדם והלב, יש סמנים טובים ממנו. ועדיף כולסטרול גבוה מאשר נמוך מדי. עובדה, שיש אנשים עם כולסטרול נמוך שחוטפים התקפי לב, וכאלה עם 300-400 שחיים עד לשיבה.

במצב של כולסטרול גבוה מאוד עולה הסיכון לטרשת עורקים - רק אם חלק מסוים מהכולסטרול ה"רע" - ה- LDL - עובר חמצון. זהו סיכון קטן מאוד, והקשר בין המחלה לבין הכולסטרול נמוך מאוד.

טיהור מים לא תמיד רק מועיל. אנחנו מטהרים מים כדי להיפטר ממתכות כבדות כמו כספית, עופרת, וכדו'. בשיטה של אוסמוזה הפוכה אפשר להיפטר מרוב המתכות הכבדות. אבל אז אנחנו נפטרים גם ממינרלים חיוניים שבתוך המים... כדאי להמשיך לטהר מים, אבל להיות מודעים להשפעות של הפעולה שלנו.

מינרל אחד חשוב במיוחד - הוא הליתיום, שאמור להיות בכמות מזערית במים ולפעמים גם במזון מהצומח, במידה שהיה ליתיום בקרקע שעליו גדל. בצורה הסינתטית שלו, וברמות גבוהות - ליתיום הוא רעיל ביותר. אבל בריכוז של 1/1,000 מהרמה שנותנים במרשם - הוא חיוני לבריאות. ליתיום חסר אצל ילדים עם בעיות התפתחות ואצל מבוגרים עם בעיות זיכרון ומצב רוח, ובעיות קשב ולימוד, והוא חשוב גם לתפקוד מערכת החיסון. מומלץ לקחת מדי כמה ימים תוסף של ליתיום אורגני עם המזון, עד שהמצב מתייצב. הרבה בעיות של זיכרון ומצב רוח משתפרות פלאים כשחוסר אחד מטופל ונעלם. ולגבי פציינטים שלי שסבלו מנדודי שינה חמורים, לקיחת התוסף שינתה את המצב תוך מספר ימים. (ניתן לקחת תוספים גם כאבקה לשתיה).

כדי לתפקד ולנטרל רעלים ונוגדי חמצון, הגוף זקוק לא רק לחומצה אלפא-ליפואית במוח אלא גם לגלוטטיון. גלוטטיון הוא נוגד החמצון ומנטרל הרעלים החשוב ביותר בתאים; הוא מנטרל רעלים כמו מתכות כבדות, כימיקלים מחומרי הדברה ודשנים, PCB, חומרי תעשייה וחומרי צבע, לכה, דבק ורעלים סביבתיים אחרים. בגלל הכמות הרבה של הרעלים נוצר מחסור רב בגלוטטיון בתאים.

אנחנו לא מקבלים מספיק אנטי אוקסידנטים שימחזרו את הגלוטטיון. לכן מומלץ לקחת תוספי מזון של אנטי-אוקסידנטים כמו ויטמין C, וויטמין E, וגדילנים. גדילן השדה הוא מקור חשוב לאנטי-אוקסידנטים והוא חשוב גם לתהליך טיהור הרעלים בכבד. רוב האנשים מקבלים ממנו תועלת רבה, אבל אצל מספר מועט של אנשים יש חולשה גנטית שגורמת לכך שהגדילן מפריע למיחזור הגלוטתיון.

כאשר יש כמות מספיקה של אנטי-אוקסידנטים ויש מיחזור של הגלוטטיון ניתן להפיק פחות ממנו. ציסטאין הוא חומר המוצא (precursor) שממנו הגוף מפיק את הגלוטטיון. יש גם חומרים אחרים אבל ציסטאין הוא החשוב ביותר, כי הוא אוזל במהירות הרבה ביותר, וגם אז נוצר מחסור בגלוטטיון. ישנן תוספות חדשות הממחזרות את הגלוטטיון באופן אפקטיבי ביותר, ואחת מהן (OSR) הוכחה כיעילה ביותר בטיהור הגוף ממתכות כבדות, כולל מהמוח, וללא תופעות לוואי.

ציסטאין נמצא במזונות יותר מורכבים ולכן אני ממליץ לאכול יותר קטניות ודגנים ללא גלוטן (שאפשר לקבל מהם גם טאורין לצורך הפקת מיצי מרה). מומלץ לאכול מהם יותר ממה שהיינו אוכלים בטבע, כי אנחנו צריכים יותר גלוטטיון בגלל ההיסטוריה שלנו, האנטיביוטיקה שקיבלנו בתור ילדים קטנים, הבעיות הרפואיות שכבר פיתחנו, הבעיות העיכוליות וההורמונאליות, והבעיות של מערכת החיסון ומערכת העצבים שהצטברו אצלנו בגוף במשך שנים רבות, עד שהחלטנו לאכול בריא.

תזונה טובה היא הדבר החשוב ביותר אבל היא גם הדבר ההתחלתי. היא מונעת התפתחות נוספת של הבעיות והרעה במצב, אבל היא לא תמיד מספיקה כדי לטפל בחוסרים אמיתיים מהעבר, במיוחד בבעיות שהתחילו בשנה הראשונה בחיים שלנו, אפילו בזמן העוּבַּרוּת. תהליכים מאוד חשובים מתרחשים כבר אז, וצריך למצוא את הדרכים לפצות עליהם. כמו החוסרים שמנינו קודם, וכמו החוסרים הנפוצים בליתיוםו בגלוטטיון. תזונה טובה היא לא תמיד מספיקה כדי לנטרל בעיות שהתפתחו בעבר. ולכן כדאי לחשוב על אנטי-אוקסידנטים שיעזרו למחזר את הגלוטטיון.

בבדיקת השתן לחומצות אורגניות OAT אנחנו מוצאים אצל הרבה אנשים ירידה ברמת החומצה הפירו-גלוטמית, שהיא סמן למחסור בגלוטטיון. זה אומר שכמעט לכולם יש מחסור בגלוטטיון. כולנו עכשיו נוטים למחלות שפעם לא היו נוטים להם. לכן כולנו על סף דיכאון, על סף של חוסר זיכרון או של חוסר ריכוז, חוסר יכולת לימוד, ירידה באיי-קיו, וכדו'.

ואם כבר מדברים על .I.Q, גם תוספת של פלואוריד פוגעת באיי קיו. משרדים ל"בריאות הציבור" מקשיבים לחברות התעשייתיות הגדולות בארה"ב שרוצות להיפטר מהפסולת התעשייתית שלהם בטענה הבלתי מוכחת, שההפלרה תורמת לבריאות השיניים. מתעלמים מספרים ומחקרים, שמוכיחים שהפלואורידיזציה של מי השתייה פוגעת ישירות במערכת העצבים, גורמת לנזק בלתי הפיך במוח, לירידה ב- .I.Q, לפגיעה בעצמות, לעלייה בסיכון לסרטן ולפגיעה בשיניים. בדומה לכך שבשם "בריאות הציבור", רופאי השיניים גרמו להרעלת כספית אצל 3 דורות; שההמלצות של רופאי העור לגבי שימוש בקרם הגנה נגד השמש - גרמו למגיפה של סרטן העור; והפסיכיאטרים גורמים למחלות מוחיות, פסיכיאטריות, ולמחלות של הכבד, הכליות ושל מערכות החיסון והעיכול.

מה ניתן לעשות? להשיג מידע, ליישם, לשתף אחרים, להצביע לפוליטיקאים שפועלים לבריאות אמיתית של הציבור. לעשות שינויים אפי-גנטיים של מזון בריא, ושל הימנעות מתרופות במרשם - אלא אם כן יש צורך להציל חיים.

להימנע מאנטיביוטיקה, שבנוסף לכל הרעות גם גורמת להיווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, כמו סוגים של סטרפטוקוקוס, של חיידקים של דלקת ריאות ושל כלמידיה, שמערכת החיסון מייצרת כנגדם נוגדנים מסוגים חדשים, שתוקפים וגורמים לדלקת במוח שלנו (לא דלקת קרום המוח). להימנע ממזון מהחי, שבא מבע"ח שגידלו אותם בתנאי צפיפות איומים, של תופת וטינופת, וכדי שיוכלו לשרוד בתנאים אלה מילאו אותם בכמויות עצומות של אנטיביוטיקה. עד כדי כך שאכילת מזון מהחי דומה לנטילת מנה של אנטיביוטיקה.

לסלק רעלים מהגוף (ניתן להצטרף לתוכנית לסילוק מבוקר של רעלים, בתוכנית ללימוד ביתי של אקופוליטן (באנגלית). בתוכנית מידע רב, שגם מאפשר לימוד לתואר אוניברסיטאי).

לעשות 1-2 בדיקות פונקציונאליות שיתנו לנו מידע על המצב הגופני ועל החולשות הגנטיות הייחודיות לנו - ויאפשרו לנו לעשות משהו בנדון; כי אנחנו דומים זה לזה ב- 99.99% מבחינה גנטית, אבל השוני הקטן שבינינו גורם לנו להיות חזקים יותר בתחומים מסוימים וחלשים יותר בתחומים אחרים. והסביבה כל הזמן פוגעת בחולשה הזאת; אם נדע מהי החולשה נוכל לחזק אותה ולהיות יותר עמידים, חסינים ובריאים.